חמש מערכות איפר בפלנדריה הבלגית

בימים אלה מציינים 100 שנה למערכת איפר החמישית, המערכה במערבה של פלנדריה הבלגית, שבה כוחות בלגיים, אנגלים וצרפתים פרצו ממובלעת איפר (Ypres בצרפתית, Ieper בפלמית) ודחפו לאחור את הכוחות הגרמניים שבחזיתם. במשך 4 ימים התקדם הכוח התוקף לעומק של 29 ק”מ וכבש מובלעת שמדינות ההסכמה (צרפת ובריטניה, וכוחות בלגיה) וגרמניה התכתשו עליה מאז פרוץ מלחמת העולם הראשונה, הקריבו בקרבות עליה כ-850,000 אבדות, וניהלו עליה סדרת קרבות שהיו בין המרים ביותר שהתנהלו במהלך המלחמה בחזית המערבית. בסדרת מערכות איפר, ובמיוחד בסיבוב הקשה שמכולן, מערכת איפר השלישית (שכונתה גם מערכת פשנדייל), הגיעו לשיאם חוסר ההיגיון המערכתי, סכלותם של מצביאים, וההקרבה האנושית הקשה שנגרמה לצדדים הניצים כתוצאה מאלה.

להלן תמצית 5 מערכות איפר :

מערכת איפר הראשונה –  אוקטובר – נובמבר 1914. מערכה זו , התנהלה במהלך “המרוץ אל הים”, שניהלו הצדדים לאחר כישלון הניסיון הגרמני להכריע את צרפת במסגרת תכנית שליפן (1) וההצלחה הצרפתית לעצור את התנופה הגרמנית בקרב על המארן (2). במרוץ אל הים ניסה כל אחד מהצדדים לאגף את הצד שכנגד באיגוף מצפון כדי להגיע לכיתור היריב. בסדרה של מהלכים ומהלכי נגד, נוצר קו החזית שאיפיין, בתזוזות לא משמעותיות, את החזית המערבית עד תום המלחמה.

במערכת איפר הראשונה ניסו הגרמנים, לאחר שכבר כבשו כ-95% משטחה של בלגיה, להשלים את המלאכה בגזרת מערב פלנדריה, שבמרכזה העיר איפר, ולהגיע לנמל קלה בצפון מזרח צרפת. התנגדות עיקשת של חיל המשלוח הבריטי, כוחות צרפתיים ושרידי הצבא הבלגי הנסוג בפיקודו של המלך הבלגי אלברט הראשון, הביאה ליצירתה של מובלעת סביב איפר, שהפכה לזירה של סדרת מערכות בשנים הבאות. בסופה של מערכת איפר הראשונה נבלמו הגרמנים והקו התייצב סביב המובלעת. מחיר מערכת איפר הראשונה באבדות היה כ-58,000 בחיל המשלוח הבריטי (אבדות מוגדרות כסך החללים, הפצועים והנעדרים), כ-21,500 בצבא הבלגי, 85,000-50,000 בצבא הצרפתי, וכ-46,750 בצד הגרמני.

מערכת איפר השנייה –  אפריל – מאי 1915. באביב 1915 ניסה הצבא הגרמני שוב להשתלט על מובלעת איפר. בתחילת המערכה הפעיל הצבא הגרמני, לראשונה בחזית המערבית, נשק כימי, כאשר פיזר מיכלי גז כלור במסגרת התקפתו. העיר איפר נהרסה לחלוטין, כמו גם רבים מהכפרים בגזרה.

גם במערכת איפר השנייה נשא כוח המשלוח הבריטי, שכלל גם דיביזיה הודית ודיביזיה קנדית, בעיקר הנטל. בסיומה של המערכה הצטמצמה מובלעת איפר, אך היעד הגרמני, שהיה השתלטות על מרחב איפר והשלמת כיבושה של בלגיה, לא הושג. מחיר מערכת איפר השנייה באבדות היה כ-59,250 בצד הבריטי (מתוכם כ-6000 קנדים), כ-22,000 בצבא הצרפתי, וכ-35,000 בצבא הגרמני. לאחר מערכת איפר השנייה שקטה הזירה למשך שנתיים, למעט מספר קטן של התקפות מקומיות משני הצדדים שכולן לא הניבו התקדמות קרקעית משמעותית.

הקו החום –  המובלעת לאחר מערכת איפר הראשונה – נובמבר 1914
הקו הסגול – המובלעת לאחר מערכת איפר השנייה –    מאי      1915
הקו הירוק – המובלעת לאחר מערכת איפר השלישית – נובמבר 1917
הקו השחור – המובלעת לאחר מערכת איפר הרביעית -אפריל   1918

מערכת איפר השלישית –  יוני – נובמבר 1917. זו היתה המערכה הכבדה מכולן, שנודעה גם בשם מערכת פשנדייל (Passchendaele), על שם הכפר שהפך לסמלה של המערכה ובו אף הסתיימה. מערכת פשנדייל הפכה להיות סמל לסדרת התקפות חסרות תוחלת ומקיזות דם, לסבל אנושי בל ישוער, ולאטימות ולטיפשות של מצביאים, בריטיים בעיקר. דור שלם של לוחמים מבריטניה הגדולה וממדינות הדומיניון של האימפריה הבריטית (קנדה, אוסטרליה, ניו זילנד) נשלח אל מוות בשדות הקטל של מרחב איפר-פשנדייל, וללחימה בתנאים בלתי אנושיים של קרקע כתושת פגזים ורוויית בוץ, ובמזג אוויר קשה, מול מערכת ביצורים גרמנית צפופה. על מערכה זו ארחיב בהמשך את הדיבור. סיכום האבדות במערכת איפר השלישית היה כ-280,000 לצד הבריטי, וכ-220.000 לצד הגרמני.

מערכת איפר הרביעית –  אפריל 1918. במסגרת מתקפת האביב של ראש המטה הגרמני הגנרל לודנדורף, תקפו הגרמנים את מובלעת פשנדייל שנוצרה עם סיום מערכת איפר השלישית. הצבא הבריטי לא היה במצב שבו יכול היה להגן על השטח, ונסוג בתוך 3 ימים, ללא קרב, בחזרה אל תחומי מובלעת איפר כפי שהיתה ערב מערכת איפר השלישית. כל “הישגי” מערכת איפר השלישית נמחקו בתוך 3 ימים, וכל הסבל של מיליונים, וההקרבה של חצי מיליון איש משני הצדדים, היו לשווא.

מערכת איפר החמישית –  ספטמבר – אוקטובר 1918. במערכה זו השתקף מצבו של הצבא הגרמני בסתיו 1918, שהיה במצב של התפוררות מוראלית בעקבות כישלון מתקפת האביב, כניסת חיל המשלוח האמריקני לפעולה בהיקף מאסיבי, והאופנסיבה הגדולה של המרשל פוש שהחלה באוגוסט. תוך יממות מספר החזיר הכוח התוקף, שהיה בעדיפות בלגית ותחת פיקודו של המלך אלברט הראשון, את כל השטחים שנכבשו ע”י הגרמנים במתקפת האביב, ושטחים נוספים. בהמשך התפתחה המערכה  עד לשחרור המלא של מערב בלגיה ערב חתימת הסכם שביתת הנשק ב-11 לנובמבר. אבדות הצדדים היו כ-4500 בצבא הבלגי, כ-4900 בצבא הבריטי, ומספר לא ידוע בצבא הגרמני (10000 גרמנים נפלו בשבי).

מערכת פשנדייל (איפר השלישית)

מערכת פשנדייל נולדה כרעיון מבצעי של מפקד כוח המשלוח הבריטי ביבשת, פילדמרשל דאגלס הייג, להבקעה בחזית איפר, שבעקבותיה יקודמו דיביזיות פרשים להשתלטות על המרחב המנהלתי העורפי של הצבא הגרמני במרחב רוסלר (Roeselare ; Roulers), ולחבירה עם כוחות שיונחתו מהים לכיבוש נמלי אוסטנד וזברוגה, שהיו בסיסי צוללות של הצי הגרמני. את המאמץ העיקרי של ההתקפה הטיל הייג על המחנה ה-5 בפיקודו של הוברט גוף (Gough), קצין שכבר “קנה לעצמו” במערכת הסום (1916) שם של מפקד שש לקרב, המתאפיין בהליכה עם הראש בקיר, תוך קביעת יעדים טקטיים בלתי ריאליים לכוחותיו, מתוך גישה שמה שלא הולך בכוח יילך בעוד יותר כוח, ולא מצטיין, בלשון המעטה, בעבודת מטה יסודית ובהכנה מסודרת של כוחותיו לקרב.

מובלעת איפר היתה שטח נחות שנשלט מדרום ע”י רכס מסין (Messen ; Messines), ממזרח ע”י מישור גלובלט (Gheluvelt) שהתרומם בחצי קשת לצפון מזרח עד לאיזור הכפר פשנדייל, ומצפון מזרח ע”י רכס פליקם (Plickem). הרכסים היו נמוכים מאד, הנקודות הגבוהות ביותר לא עלו על גובה אבסולוטי של 60 מ’, אולם ביחס לשפלת איפר היה בהפרש הגובה הזה יתרון משמעותי לגרמנים.

להתקפת המחנה החמישי של גוף קדמה התקפת המחנה השני של פלומר על רכס מסין שבאגף הדרומי של מובלעת איפר, בין ה-7 ל-14 ביוני, 1917. הקרב על רכס מסין היה הצלחה מבצעית, שאיפשרה יישור הקו מדרום למובלעת איפר, ונטלה מהגרמנים את השטחים השולטים על המובלעת מדרום. בתחילת ההתקפה הפעילו הבריטים לאורך קו חזית ההתקפה 21 מוקשים תת קרקעיים בעלי עצמה של עשרות טון חומר נפץ, שהונחו מתחת לקו הראשון הגרמני באמצעות רשת של מנהרות תת קרקעיות שנחפרו במשך שנתיים, מאז 1915. להתקפה על רכס מסין קדמה הרעשה ארטילרית שנמשכה 7 ימים ובמסגרתה הנחיתו 2200 תותחים בריטיים 3.5 מיליון פגזים על הקו הראשון הגרמני ועל סוללות הארטילריה הגרמנית. במקום לנצל את ההצלחה של ההתקפה על רכס מסין, בזבז הייג 8 שבועות עד לאקט הראשון של מערכת פשנדייל. בכך תרם למוכנות הגרמנים לקראת מתקפת המאמץ העיקרי שלו, ולהכנסת מערכת איפר השלישית לעונה של תנאי מזג אוויר שהלכו והורעו ככל שהתקדמה המערכה.

מערכת פשנדייל יצאה בסופו של דבר לדרך ב-31 ליולי, בהתקפה לרוחב חזית גדול מרכס פליקם בצפון עד מישור גלובלט ממזרח לאיפר. קדמה להתקפה הרעשה ארטילרית של 2700 תותחים שירו במשך 14 יום 4.2 מיליון פגזים. קביעת יעדים בלתי ריאליים ליום ההתקפה הראשון גרמה לכך שרק חלק קטן מהיעדים, בעיקר בצפון הגזרה, הושגו, במחיר כבד. מכאן החלה להתפתח סדרה של התקפות שנמשכו עד סוף אוגוסט, והשיגו מעט מאד שטח במחיר כבד של אבדות. השטחים השולטים שממזרח לאיפר נשארו בידי הצבא הגרמני. חודש אוגוסט היה חודש גשום באופן חריג לעומת שנים קודמות, והיו בו רק 3 ימים ללא גשם. המצב הידרדר במהירות לעוד מערכת שחיקה בסגנון מערכת הסום, וגוף, שלא הצליח להשיג את יעדיו, היה עסוק בהאשמת פיקודיו ובאיומים להעמיד לדין מפקדים על אי עמידה במשימותיהם.

הכישלון להשיג את יעדיו לא ריפה את ידיו של הייג, אבל הוא החליט לצמצם את גזרתו של גוף ולהפקיד על גזרת המאמץ העיקרי, בחזית שממזרח לאיפר, את הגנרל הרברט פלומר (לימים הנציב העליון הבריטי בארץ בין 1928-1925) והמחנה השני  שלו. פלומר היה קצין יסודי שהקפיד על עבודת מטה והכנה מטודית לקרב, כולל תרגולים על מודל ותידרוך מפורט של הכוחות לקראת היציאה. כמו כן התעקש פלומר על יציאה לכל שלב של המערכה רק לאחר הכנה ארטילרית מאסיבית בת כשבוע ימים, שמטרתה לכתוש את הקו הקדמי ואת סוללות הארטילריה הגרמניות. פלומר שיכלל את שיטת ההתקפה בחסות מסך אש ארטילרי מתגלגל (creeping barage). ב-20 לספטמבר יצא פלומר לסדרה של 3 קרבות, שבסופה הצליח להשתלט בתחילת אוקטובר על השטחים השולטים שממזרח לאיפר. חוד החנית של התקפתו היו יחידות ANZAC (אוסטרלים וניו זילנדים). הפיקוד הגרמני נכנס ללחץ מההתקפות של פלומר, שלמעשה לא היה לו מענה עבורן. המערך הגרמני היה בנוי בארבעה קווים שהוחזקו ע”י דיביזיות קו ראשון, שמאחוריהן דיביזיות עתודה שנועדו להתקפות נגד ( eingreif divisions). בשל תנאי הקרקע לא התבצרו הגרמנים בחפירות כבשאר החזית המערבית, אלא בבונקרים מבוצרים שניבנו לרוחב הקו או בבתי חווה שהשתייכו בעבר לחוות החקלאיות של החקלאים הבלגים בסביבה והפכו עתה למבנים מבוצרים. בין הבונקרים פוזרו עמדות מקלעים, ובחזית הקו הונח סבך של תיל. ההכנה הארטילרית היסודית שהפעיל פלומר לקראת כל שלב הצליחה להשמיד חלק ניכר מעמדות המקלעים ופרצה פרצות בתיל, אך בדרך כלל לא הצליחה להשמיד את הבונקרים המבוצרים. שיטת מסך האש המתגלגל שפיתח פלומר עשתה שמות בדיביזיות התקפות הנגד ושמרה (יחסית) על כוחותיו המתקדמים.

חודש אוקטובר הגיע, ומזג האוויר הלך והחמיר. פני הקרקע של איזור הלחימה הפכו לשדות דמויי ירח של רצף מכתשי פגזים מלאים מים שהתנועה ביניהם אפשרית רק על גבי מיסעות של עץ. בתנאים אלה כמעט שלא ניתן היה לקדם ארטילריה, בוודאי לא בכמויות שנדרשו ע”פ

תורת הלחימה שפיתח פלומר כהכנה לכל התקפה. התוצאה היתה שמהתקפה להתקפה הקו הגרמני הנתקף נשחק פחות מההפגזות המכינות שהלכו ונחלשו, ובמקביל לא ניתן היה לקיים את מסך האש המתגלגל שאמור היה להגן על היחידות התוקפות. כתוצאה מכך נעשתה השגת היעדים בכל התקפה קשה מאשר בקודמתה. גם סוללות הארטילריה הגרמניות, שבהתקפות המוקדמות היו מטרה לחלק גדול מההכנה הארטילרית הבריטית, נפגעו פחות, והיו כשירות להנחית אש על הכוחות הבריטיים התוקפים. ועוד, הארטילריה הבריטית הוכוונה ע”י צופים במטוסי חיל האוויר המלכותי הבריטי, אבל ככל שהורע מזג האוויר נפגעה יכולתם של אלה לטוס. ההתקפות הפכו לסדרה של מבצעי גבורה של יחידים שזחלו בבוץ אל הבונקרים ועמדות המקלעים הגרמניים והצליחו להטיל לתוכם רימונים או שקי חומר נפץ ולנטרלם. צורת הלחימה הזאת הניבה לא מעט אותות גבורה והצטיינות, אבל בסדרי גודל הרבה יותר מכך, חללים.

מזג האוויר, והכמות הפנטסטית של האבדות שהצטברו עד כה בקרבות, לא הרשימו את הייג. הייג היה בטוח כי ההצלחה נמצאת מעבר ליעד הבא, הגרמנים קרובים להתמוטטות, ורק עוד לחץ קטן והחזית תיפרץ והוא יוכל לשלוח את פרשיו לשעוט אל העורף הגרמני ואל ערי החוף של צפון בלגיה. מערכת פשנדייל נכנסה עתה לשלב הקשה ביותר שלה. קידום הארטילריה לחזית לקראת ההתקפות הבאות נעשה כמעט בלתי אפשרי, ואותם תותחים שהגיעו לעמדותיהם לאחר מאמצים אדירים של אלפי סוסים ופרידות, ובני אדם, שקעו לאחר שירו מטח או שניים. קידום היחידות לעמדות היציאה לקרב נעשה מבצע מסובך מאין כמוהו, ניתן היה להתקדם רק על אותם מסלולי עץ שהונחו לעומק החזית, ומי שסטה מהם – חייל או סוס, נדון לטביעה במכתש בוצי מוצף מים. בסקטורים מסויימים של החזית ניתן היה להתקדם רק בזחילה בבוץ בין המכתשים.

לאחר שתי התקפות קטסטרופליות ב-9 וב-12 לאוקטובר, תש כוחן של היחידות הבריטיות ויחידות ANZAC שהשתתפו בקרבות אלה וספגו בהם אבידות כבדות, והמשימה להמשיך את ההתקפות הוטלה על הקורפוס הקנדי, בפיקודו של הגנרל ארתור קארי (Currie). יעד ההתקדמות הבריטית התנקז למובלעת שקדקדה היעד הנכסף  של הייג – חורבות הכפר פשנדייל, שהיה בקצה המזרחי של קשת השטחים השולטים על מובלעת איפר. קארי קיבל את המשימה במורת רוח מופגנת, וניבא שמחיר מילוי המשימה באבדות יהיה 16,000 לוחמים. קארי תיכנן את המתקפה בשלושה שלבים, שבכל אחד מהם יתקדמו לוחמיו כ-450 מ’, ולקראת כל אחד מהם תהיה הכנה של 5-4 ימים. ההתקפה השלישית והאחרונה יצאה לדרך ב-6 לנובמבר, ובסיומה השתלטו הקנדים על חורבות פשנדייל. קארי לא טעה הרבה בהערכותיו המוקדמות – מחיר ה”הצלחה” היה 12,000 איש. בשלב זה אפילו הייג כבר הבין שאין טעם, וכנראה גם לא יכולת, להמשיך את המערכה, ובכך באה על סיומה מערכת איפר השלישית. במחיר הלא יאומן של 280,000 מחייליו השיג הייג התקדמות ממוצעת לרוחב הגזרה של קילומטרים בודדים, שבחוד שלה – הכפר פשנדייל, הגיעה לעומק של 8 ק”מ. כאמור, בתוך 3 ימים באפריל 1918 נמחקו כל “הישגי” מערכת פשנדייל במסגרת מתקפת האביב של לודנדורף.

גם הצד הגרמני שילם ביוקר על עמידתו העיקשת מול סדרת ההתקפות הבריטית במערכת איפר השלישית. 86 דיביזיות גרמניות השתתפו ברוטציה במערכה, לא מעטות מהן איבדו חלק ניכר מהכוח הלוחם שלהן בקרבות. גם עבור הגרמנים היתה מערכת פשנדייל אחת המערכות הקשות והעקובות מדם במלחמת העולם כולה. אולם, מנקודת הראות הגרמנית, אם להשתמש במילותיו של מפקד חזית איפר הגרמני, הנסיך רופרכט מבוואריה : “למרות השקעה עצומה בכוח אדם ובחומרי לחימה, האויב לא השיג דבר במערכה זו”. אם נבחן את ההישג הבריטי במערכת פשנדייל אל מול מטרות המערכה כפי שהוגדרו ע”י הייג בראשיתה, נראה כי יש אמת בדבריו של המפקד הגרמני. קצין בכיר בריטי ממטהו של הייג, שביקר בגזרה עם סיום הקרבות בנובמבר 1917, שאל בתדהמה – “אנחנו שלחנו את הבחורים להילחם כאן ? “. מערכת פשנדייל היתה מצבה עגומה לטבח תעשייתי, ברוטלי וחסר משמעות של מאות אלפים, שנגרם בעיקר ע”י מצביאים שישבו בארמונות מפוארים בעורף (לא לחינם כונו Chateau Generals), שרקמו תכניות מבצעיות חסרות היתכנות מעשית, וגם כאשר התוצאות בשדה הקרב טפחו פעם אחר פעם על פניהם, המשיכו לדבוק בפנטזיות שלהם, כאשר רבבות חיילים ממשיכים להישלח מדי יום אל מותם. רבים מאלה נעלמו בשדות הבוץ של פלנדריה ולא נמצאו עד היום.

ביקור במובלעת איפר – 100 שנים לאחר הקרבות

גם כיום, 100 שנים לאחר הקרבות והפסקת האש שסיימה את מלחמת העולם הראשונה, סימני הקרבות של חמש מערכות איפר עדיין ניכרים היטב באיזור המובלעת לשעבר. האיזור כולו מנוקד בעשרות בתי עלמין צבאיים, החל בבתי עלמין קטנים שבהם כמה עשרות חללים, שנקברו סמוך לתאג”ד או בית חולים השדה שאליו הובלו הנפגעים במהלך הקרב או מיד לאחריו, וכלה בבתי עלמין ענקיים ובהם עשרות אלפי חללים. בית העלמין הבריטי הגדול הוא Tyne Cot, ברכס שמתחת לכפר פשנדייל, שבו קבורים 11,965 חללים, רובם חללים אלמונים ששמם לא ידוע, ועל קירותיו מצויינים שמותיהם של 35,000 נעדרים שמקום קבורתם לא נודע (אלה ששמותיהם אינם מופיעים על שער מנין – ראה להלן).

בית העלמין הגרמני הגדול נמצא בכפר לנגמארק (Langemarck), ובו קבורים 44,292 חללים גרמנים, רובם בקברי אחים, כרבע מהם חיילים אלמונים. כל בתי העלמין, של שני הצדדים, מתוחזקים ומטופחים למופת ע”י גופי זיכרון לאומיים לאחזקת הקברים של בריטניה וגרמניה.

בנוסף, האיזור כולו מנוקד באנדרטות ליחידות של הצבא הבריטי שלחמו באיזור, ויש גם ייצוג מזערי ליחידות צרפתיות ובלגיות. אין אנדרטות גרמניות. פה ושם יש גם אנדרטות אישיות, המנציחות גבורה של לוחם בודד.

הקרקע ברחבי המובלעת לשעבר עדיין מגלה סימנים רבים של הקרבות. ישנם אתרי קרב ששומרו כפי שהיו. מדי שנה מתגלים בחריש חקלאי או בחפירות לצורך הקמת מבנה שרידי פגזים ארטילריים, ציוד לחימה, או שרידי גופות אדם, או סוס. לעתים רחוקות יותר נחשפים גם שרידי מערכות ביצורים. כך למשל התגלתה ב-1997, במהלך ביצוע עבודות עפר להקמת איזור תעשייתי חדש, מערכת ביצורים בריטית מ-1915 – Yorkshire Trench. בשנת 1955 התפוצץ כתוצאה ממכת ברק מוקש תת קרקעי רב עוצמה שהיה מונח במשך 40 שנה במעמקי האדמה מדרום לאיפר.

. להלן רשימה (חלקית) של אתרים הראויים לביקור מצפון לדרום :

Yorkshire Trench.

Hooge Open Air Museum.

Sanctuary Woods.

Hill 60 & Caterpillar Crater.

כל הכפרים במובלעת לשעבר, שנהרסו כליל, שוקמו לחלוטין בשנים שלאחר המלחמה. רוב הקרקע הכתושה יושרה והוחזרה לשימושים חקלאיים, או לשימושים אחרים כגון הרחבות הישובים והקמת איזורי תעשייה ותעסוקה. הכנסיות הכפריות ההרוסות שוקמו וברוב המקרים נבנו שוב בדיוק לפי התכניות המקוריות שלהן. בביקור בכפר פשנדייל, שגם בו לא נשארה אבן על אבן בסיום הקרבות, כמעט שלא ניתן לגלות סמנים של המלחמה, למעט אתר הזיכרון ללוחמים הקנדיים. לגבי שיקום העיר איפר, התנהל לאחר המלחמה ויכוח. אישים בריטיים, בהם וינסטון צ’רצ’יל, שלחם תקופה מסויימת בגזרת מסין כמג”ד, הציעו לשמר את העיר בהריסותיה כדי לשמש כגלעד זיכרון לחורבן שחוללה המלחמה. אולם תושבי העיר שחזרו אליה לאחר המלחמה הכריעו לטובת שיקום מלא של העיר, לרבות כנסיותיה ואולם הבד המפואר שלה.

בגזרות הדרומית והמרכזית של המובלעת ניתן להבחין במקומות רבים במכתשים הגדולים שנוצרו ע”י פיצוץ המוקשים רבי העוצמה שפוצצו הצדדים זה מתחת לעמדותיו של השני החל מ-1915. מכתשים אלה נראים כיום כאגמים קטנים ופסטורליים, אולם המחשבה המצמררת של המבקר היא שמתחת למראה הפסטורלי קבורים עדיין עשרות או מאות, שהתרסקו בפיצוץ המוקשים בזמן אמת. המכתשים המרשימים הם בגבעה 60, מכתש Catterpillar שליד גבעה 60, מכתשי St. Eloi, והמכתשים במוזיאון הפתוח ב-Hooge.

ביקור במובלעת איפר יש להתחיל במוזיאון המרכזי –  In Flanders Fields הממוקם באולמות הבד של איפר, המבנה האיקוני ההיסטורי של העיר שנהרס כליל ב-1915 והוקם מחדש במאמץ שנמשך 40 שנה. שמו של המוזיאון נקרא לפי שמה של פואמה שכתב הרופא והמפקד הקנדי ג’ון מקריי (McCrae), שהפכה להיות לשיר המצוטט ביותר על מערכות איפר עוד במהלך המלחמה (3). המוזיאון מפעיל תכניות השתלמות על המערכה, ומחזיק ארכיב של מחקרים על המערכה במובלעת. כמו כן מפעיל המוזיאון 3 מרכזי מידע בכניסות למובלעת מצפון ממזרח ומדרום (entry points), בכל אחד מהם מידע רב על הלחימה באותה גזרה, וסרטון וידיאו מעולה על הלחימה בגזרה. מומלץ מאד לבקר בשלושת מרכזי המבקרים, ואם אין די זמן, לפחות במרכזי שבהם, שנמצא ב- Hooge, ליד המוזיאון הפרטי שם.

מוזיאונים נוספים שמומלץ מאד לבקר בהם :

מוזיאון הזיכרון למערכת פשנדייל ב- Zonnebeke.

מרכז המבקרים בבית העלמין הבריטי  Tyne Cot.

מוזיאונים שמומלץ לבקר בהם :

Hooge Crater museum (מוזיאון פרטי).

Sanctuary Wood museum (מוזיאון פרטי).

ביקור במובלעת איפר לא יהיה שלם מבלי להשתתף בטקס The Last Call המתקיים מדי ערב בשער מנין  (Menin Gate) באיפר בשעה 2000. הטקס מתקיים מדי ערב מאז 1929 (למעט שנות הכיבוש הנאצי), לזכר 54,895 הנופלים במערכות מובלעת איפר מיחידות הצבא הבריטי שמקום קבורתם לא נודע, ושמותיהם חרותים על לוחות השער הענק (שמות 35,000 נעדרים נוספים מצויינים בבית העלמין Tyne Cot). שער מנין הוקם במיקום היציאה המזרחית מהעיר ההרוסה לחזית, ונחנך ע”י המלך אלברט, המרשל פוש והגנרל פלומר ב-1927. מאות, אם לא אלפים, מגיעים לטקס מדי ערב, וכדי לתפוס מקום כדאי להגיע כ-45 דקות לפני הזמן.

הערות ומקורות

(1)    תכנית שליפן היתה תכנית המטכ”ל הגרמני להכרעה מהירה של צרפת במקרה של מלחמה אירופית, שמטרתה האסטרטגית היתה למנוע מגרמניה מלחמה בשתי חזיתות.

(2)   בקרב על המארן, ספטמבר 1914, הצליח הצבא הצרפתי בסיוע חיל המשלוח הבריטי לעצור את מסע המלחמה של הצבא הגרמני. בעקבות הקרב על המארן החל תהליך של ייצוב החזית והפיכתה של המלחמה למלחמת חפירות סטאטית, כשמפעם לפעם אחד הצדדים יוזם אופנסיבה , שעולה במאות אלפי אבידות לשני הצדדים ומשיגה מעט. הבולטות שבאופנסיבות היו ורדן (1916 – יוזמה גרמנית), מתקפת ניוול (1917 – יוזמה צרפתית), הסום (1916) ומערכת איפר השלישית (1917 – שתיהן יוזמות בריטית).

(3)

In Flanders fields the poppies blow

Between the crosses, row on row

That mark our place; and in the sky

The larks, still bravely singing, fly

Scarce heard amid the guns below

We are the Dead. Short days ago

we lived, felt dawn, saw sunset glow

Loved and were loved, and now we lie

In Flanders fields

Take up our quarrel with the foe

To you from failing hands we throw

The torch; be yours to hold it high

If ye break faith with us who die

We shall not sleep, though poppies grow

.In Flanders fields 

ביבליוגרפיה :

ספרות על מערכת פשנדייל :

Nick Lloyd, Passchendaele, The Lost Victory of World War I, Viking, 2017

Robin Prior & Trevor Wilson,   Passchendaele – The Untold Story, Yale University Press, 2016.

מדריכי סיור במובלעת איפר :

Rose Coombs, Before Endeavors Fade, A Guide to the Battlefields of the First World War, After the Battlle Books, 2006.

Major & Mrs. Holt’s Pocket Battlefield Guide to Ypres & Passchendaele, Pen & Sword, 2014