ארכיון

התאוששות ? כן ; הצבא הוכן כראוי למלחמה ? ממש לא !

 פתח את הדיון: 

מדור: כללי תגובות: 2 תגובה

בספרו החדש : “התאוששות, צה”ל במבחן מלחמת יום הכיפורים” (דביר 2023), חוזר אורי בר-יוסף על התזה שהוא מחזיק בה כבר שנים רבות : “צה”ל היה צבא רב איכות שנקלע למצב קשה ביותר בתחילת המלחמה בשל שורת טעויות אישיות של כמה מפקדים בכירים ולא מפני שלא התכונן כראוי לקראתה. בזכות איכויותיו יוצאות הדופן הצליח להתאושש ממפלותיו במהירות חסרת תקדים בהיסטוריה הצבאית המודרנית ולהשיג ניצחון בשתי החזיתות” (עמ’ 8). את החלק השני – בדבר הניצחון חסר התקדים – אפשר לקבל, בהסתייגויות מסויימות. על החלק הראשון – הכנת צה”ל למלחמה, בכל הקשור לחזית הדרום, אני בא לחלוק כאן...

קרא עוד

האם הפשיטה המשוריינת פתחה את השמיים לחיל האוויר – גרסת 2023

 פתח את הדיון: 

מדור: כללי תגובות: תגובה ראשונה


כיום כבר אפשר לתת לשאלה שהעליתי ב-2013 תשובה מבוססת יותר.

ניקוי השטח מטילים לא היה תהליך של “זבנג וגמרנו”, אלא תהליך הדרגתי שהתקדם לפי תאי שטח שבהם התקדם צה”ל ממערב לתעלה.

ב-16.10 פעלו חטיבות 247 ו-421 בתא שטח שגבולותיו : במזרח – תעלת סואץ ; במערב – ציר “וודאות” ; בצפון – ציר “ורדית” ורצועה בת כ-2 ק”מ מצפון לו ; בדרום – ציר “סקרנות”. (להלן : “זירת הפשיטה”).

בתוך מתחם זה היו מסומנים שבעה “פרחים” – בסיסי טק”א, בשתי רצועות והן :

ברצועה שבין התעלה לציר ...

קרא עוד

לוחם ללא חת, חוד החנית

 פתח את הדיון: 

מדור: כללי תגובות: תגובה ראשונה

מי שיזדמן להרצאתו של האלוף בדימוס יצחק בריק על עלילות גבורתו ומנהיגותו במלחמת יום הכיפורים יגלה חיש מהר שנקלע למופע יוצא דופן – טיראדה של האדרה עצמית סופרלטיבית, המוגשת בפאתוס דרמטי, בקול רם ונמלץ.

אתם עומדים לשמוע, מרעים בריק, על מנהיגות במצבי קיצון...

קרא עוד

קללת הניצחון (Victory Disease)

 פתח את הדיון: 

מדור: כללי תגובות: תגובה ראשונה

המונח “קללת הניצחון” [1] (ביפנית, בתעתיק לאנגלית – Senshobyo) נטבע ע”י הוגה הדיעות הצבאי היפני טדטקה איקזאקי, שהיה ממנסחי האסטרטגיה הימית היפנית בתקופה שלפני מלחמת העולם השנייה. בתחילת שנות ה-30′. בסדרת מאמרים שפרסם בין 1932-1929 היתווה איקזאקי את האסטרטגיה שעל יפן לנקוט בעימות המתקרב עם ארה”ב, שלדעתו היה בלתי נמנע – השתלטות מהירה על הפיליפינים ועל גואם ומהלומת מנע על הצי האמריקני והשמדת מתקניו בפרל הרבור בתחילת המלחמה, וזאת במטרה לאלץ את ארה”ב לשאת ולתת על סיום המלחמה...

קרא עוד

יעקב ארנון – יומן קרבי – מסמך מ-1948

 פתח את הדיון: 

מדור: כללי תגובות: אין תגובות

יעקב ארנון, יליד ירושלים 1928, נפל בקרב בגבעה 113 ממערב לנגבה, בערב סוכות, י”ד בתשרי תש”ט, 17 לאוקטובר 1948, במסגרת מבצע “יואב” לפריצת הדרך לנגב. יעקב היה מפקד כיתת הסיור של פלוגה ג’, גדוד 51, חטיבת גבעתי. בלילות שלפני המבצע סייר יעקב עם אנשיו את סביבת ודרכי הגישה לגבעה 113, שהיתה חלק ממשלטי הצומת שחלש על הכביש לנגב (כיום : “צומת גבעתי”). בליל ההתקפה הוביל את הפלוגה לתקיפת גבעה 113, ובהסתערות לכיבושה נפצע פצעי מוות. יעקב הובא לבית חולים שדה שהיה אז בג’וליס, ושם נפטר מפצעיו. ב-21.10...

קרא עוד

יחידת “דב לבן” לקראת מבצע “אבירי לב”

 פתח את הדיון: 

מדור: כללי תגובות: אין תגובות

יחידת “דב לבן” – גדוד 88 – יחידת רק”מ אמפיבי שלל מלחמת ששת הימים, היתה אחת היחידות הסודיות ביותר בצה”ל בתקופה שקדמה למלחמת יום הכיפורים. “דב לבן” הוקמה ב-1971, וכללה בסה”כ שישה טנקי PT76 ו-15 נגמ”שי BTR50. בתכנונים האופרטיביים שלפני המלחמה יועדה היחידה למשימות במפרץ סואץ (במסגרת תוכנית מבצע “אור ירוק”), ומשום כך הוקם הימ”ח שלה בשארם א-שייך. לחלופין, יועדה ליחידה משימה במסגרת תוכנית מבצע “חתול מדבר” – צליחה בצפון האגם המר הגדול ותקיפת סוללות ארטילריה מצרית באיזור מחנות אבו סולטן...

קרא עוד

אובססיית מיצרי המיתלה והג’ידי בצה”ל לקראת מלחמת יום הכיפורים

 פתח את הדיון: 

מדור: יום כיפורכלליששת הימים תגובות: 22 תגובה

בדיוני המטכ”ל על הגנת סיני לאחר מלחמת ששת הימים נתפסו מיצרי המיתלה והג’ידי כיעדים עיקריים למיתקפה מצרית. בדיונים על תוכנית “מעוז” (סוף 1968) שבהן נקבעה תפיסת ההתבצרות שלפיה ניבנה קו ההגנה של צה”ל במערב סיני, תפס נושא אבטחת המיצרים מקום מרכזי. במשחק המלחמה “אבן גזית” (פבר’ 69′), נפרשה החטיבה העורפית של אוגדה 252 בקו מעברי המיתלה והג’ידי, והוקצה גדוד צוערים מבה”ד 1 שהוטס לסיני לצורך תפיסת המעברים...

קרא עוד

80 שנה לכיבוש מבצר אבן אמאל

 פתח את הדיון: 

מדור: מלחמת העולם השניה תגובות: תגובה ראשונה

בחודש מאי האחרון צויינו 80 שנה למתקפה הגרמנית על בעלות הברית במלחמת העולם השנייה. התקפת ה-10 למאי על הולנד, בלגיה ולוכסמבורג, סיימה שמונה חודשים של “המלחמה המדומה” (The Phony War), שבה ישבו אלה מול אלה מאחורי קווי הביצורים שלהם עיקר הצבא הנאצי וצבא צרפת, ובצפון, על גבול צרפת-בלגיה, חיל המשלוח הבריטי. בתוך עשרה ימים הצליחו דיביזיות הפאנצר הגרמניות בהובלת גודריאן ורומל, להבקיע דרך איזור הארדנים ההררי בלוכסמבורג ודרום בלגיה, לחדור לצרפת באיזור סדאן, ולהגיע אל גדת תעלת למאנש באבוויל, ובכך לכתר את רוב חיל המשלוח הבריטי וחלק ניכר מהצבא הצרפתי. מהלך זה הסתיים בפינוי מדנקרק במבצע “דינמו” (16 למאי – 4 ליוני)...

קרא עוד

פרק ג’2 – סיור במסלול הקרבות של הדיביזיה המשוריינת ה-4

 פתח את הדיון: 

מדור: מלחמת העולם השניה תגובות: 2 תגובה

את המפגש עם הדיביזיה ה-4 התחלתי בקיץ 2019, במסגרת השתתפות באירועי 75 שנים לנחיתה בנורמנדי. נקודת ההתחלה היתה בחצי האי קונטנטין – האיזור המערבי של נורמנדי, בנהו (Nehou) – שם הוקמה המפקדה הראשונה של הארמיה ה-3 על אדמת צרפת, לפני הפעלתה המבצעית ב-1.8.44. משם דרך קוטאנס (Coutances), ששוחררה ע”י הדיביזיה ה-4 ב-28.7, אל אברנש (Avranches) – שער היציאה לפריצה דרומה ומזרחה למרחבים של עמק הלואר ומערבה לעבר נמלי חצי האי ברטאן. ככר מרכזית באברנש נקראת ככר פטון, והיא כוללת אנדרטה גדולה לכבודם של פטון והארמיה ה-3, ואת טנק ה”ת’אנדרבולט” (רעם) – טנק הפיקוד של מג”ד 37 אייברמס. זהו אחד מ-6 טנקי “ת’אנדרבולט” שהחליף אייברמס במהלך 8 חודשי הפיקוד שלו על גדוד 37...

קרא עוד

75 שנים למערכה על הבליטה – סיור בארדנים הבלגיים ובלוכמסבורג – פרק שלישי

 פתח את הדיון: 

מדור: היסטוריה צבאית אמריקניתמלחמת העולם השניה תגובות: 8 תגובה

פרק ג’1 –  מסלול הקרבות של הדיביזיה המשוריינת ה-4  –  דיביזיית “Name Enough” – להסרת המצור על באסטון

הדיביזיה המשוריינת ה-4 הוקמה באפריל 1941, כחלק מבנין הכוח המזורז של צבא ארה”ב לאחר פרוץ מלחמת העולם. במאי 1942 קיבל את הפיקוד על הדיביזיה מי שעתיד היה להיות מפקדה המיתולוגי במשך ארבעה וחצי החודשים הראשונים למסלול הקרבות המפואר של הדיביזיה בחזית המערבית – הגנרל ג’ון שירלי ווד (Wood). במהלך למעלה משנה וחצי עברה הדיביזיה סדרות אימונים אינטנסיביים בטנסי, ובמדבריות קליפורניה וטקסס, תחת פיקודו של ווד...

קרא עוד