ארכיון

מלקחי מלחמת יום הכיפורים הובהר כי לא די באיסוף נתונים אודות עוצמת האויב והמערכים הטכנולוגים שבידיו. גם ועדת אגרנט הציגה את הצורך לחקור ולהפיץ את תורתו הצבאית של היריב ואת הדרך שבה תיושם במלחמה הבאהקרא עוד

רבות נכתב על מטרת המלחמה של צבא מצרים במלחמת יום הכיפורים. המטרה הצבאית נגזרת כידוע מהדירקטיבה המדינית. מצרים בהנהגת סאדאת כבר הבינה שלא תוכל "להחזיר בכוח את מה שנלקח בכוח" כמו שהגדיר זאת הנשיא המנוח נאצר. מחליפו סאדאת, ששאף להחזיר את שטחי סיני ובאמצעותם את כבוד האומה בדרכו שלו, צמצם את יעדי המבצע הצבאי והתאימו ליכולות הצבא המצרי, וזאת בהנחה שלעיקר הישגיו יגיע, בעקבות המלחמה, בדרך המדינית. מה אם כן היו היעדים הקרקעיים אליהם חתר הצבא המצרי להגיע לאחר צליחת התעלה.קרא עוד

הפעולה הצבאית המצרית היחידה במהלך מלחמת יום-הכיפורים, שיש בה, אולי, להצביע על כוונה  כלשהי לפתח את  תוכנית המתקפה, ולהרחיבה אל עבר היעדים האופרטיביים בעומק החזית, אל מעבר לקו  12-8 הק”מ – עומקם  המתוכנן של ראשי-הגשר הדיביזיוניים – היא ההתקפה המשוריינת שנערכה ב-14 באוקטובר. התקפה זו, מעצם ניסיונה המהוסס לחרוג מקווי המשימה המתוכננת, הינה ההוכחה המשמעותית ביותר במהלכי המלחמה, לתפישת המלחמה הכוללת המוגבלת בממדיה.

המצ...

קרא עוד

תא”ל (מיל’) ד”ר דני אשר

אחת השאלות המלוות את כל העוסקים בבחינת הקרב “בחווה הסינית”[1] היא – איך קרה שגדוד שנשלח  לצוד “ציידי טנקים” נתקל במערך מצרי מוכן שהיה ערוך להגנה ונכון לספוג התקפה. אחת מהתשובות הינה חוסר העירנות של הגורמים השונים ברמת הגדוד והחטיבה ואולי גם ברמת האוגדה והפיקוד לתכנית האויב ולדרך בה פעל להשיגה. הקרב בו מדובר אירע לאחר יותר מעשרה ימי לחימה רצופים, מששכך הלם ההפתעה שאפיין את ימי הלחימה הראשונים.

קרא עוד