“חמוטל” ו”מכשיר” לא בידינו – קרבות “חמוטל” ו”מכשיר” במלחמת יום הכיפורים

 פתח את הדיון: 

מדור: יום כיפור תגובות: 9 תגובה

164465484

פרק ב’

8.10.73  בין 1200 – 1730  –  חטיבה 500

את גזרת פתחת “פוטון” תפס בשעות הבוקר של ה-8.10 גדוד 184 מחטיבה 14. הגדוד נערך משני צידי ציר “טליסמן”, כאשר המג”ד עם 2 פלוגות מוקטנות על “סגול 204″ מצפון ל”מכשיר”, והסמג”ד עם פלוגה מוקטנת בחלק של “חמוטל” שמצפון ל”טליסמן” –  “סגול 205” (1). המצרים לא התקדמו בגזרה זו בשעות הבוקר של ה-8.10, אך הפעילו על יחידות חטיבה 14 אש ארטילרית. בשעה 1045 קיבלה חטיבה 14, כמו שאר יחידות אוגדה 143, פקודה לעזוב את עמדותיה בגזרה המרכזית ולרוץ לגזרה הדרומית...

קרא עוד

החלטת בן גוריון לפרק את הפלוגות הדתיות ב- 1948

 פתח את הדיון: 

מדור: מלחמת העצמאות תגובות: תגובה ראשונה

חברים שלום,

אני מחפש מידע על הנושא.

1. האם התקבלה החלטה ב- 1948 של בן גוריון או המטה הכללי לפרק את המסגרות הדתיות (במקור פלוגות דתיות של ההגנה ששולבו בחטיבות הלוחמות)?

2. אם התקבלה החלטה – מתי ובאיזה נסיבות?

תודה

סיימון תמיר

קרא עוד

1954 – פזיזות שסופה טרגדיה

 פתח את הדיון: 

מדור: כללי תגובות: אין תגובות

פרשת לבון ועסק הביש

שנת 1954 הינה אחת השנים הסוערות שעברו על מדינת ישראל, למרות שלא נתקבעה ככזו בזיכרון הציבורי. בחודש דצמבר, 1953 מתפטר האב המייסד של המדינה הצעירה, דוד בן גוריון מתפקידו הכפול כראש ממשלה ושר הביטחון. כמחליפיו מתמנים משה שרת כראש הממשלה ופנחס לבון כשר ביטחון. בטרם עזב הזקן את תפקידו, השאיר למחליפו כשר ביטחון ירושה. ביומו האחרון בתפקיד (7 בדצמבר, 1953) הוא ממנה את משה דיין לרמטכ”ל.

בחודש מרץ 1954 מתמנה בנימין גיבלי לתפקיד ראש אמ”ן ובכך משלים את השילוש הבע...

קרא עוד

המתקפה המשוריינת המצרית ב-14 באוקטובר

 פתח את הדיון: 

מדור: יום כיפור תגובות: אין תגובות

Image1465465414

הפעולה הצבאית המצרית היחידה במהלך מלחמת יום-הכיפורים, שיש בה, אולי, להצביע על כוונה  כלשהי לפתח את  תוכנית המתקפה, ולהרחיבה אל עבר היעדים האופרטיביים בעומק החזית, אל מעבר לקו  12-8 הק”מ – עומקם  המתוכנן של ראשי-הגשר הדיביזיוניים – היא ההתקפה המשוריינת שנערכה ב-14 באוקטובר. התקפה זו, מעצם ניסיונה המהוסס לחרוג מקווי המשימה המתוכננת, הינה ההוכחה המשמעותית ביותר במהלכי המלחמה, לתפישת המלחמה הכוללת המוגבלת בממדיה.

המצ...

קרא עוד

“חמוטל” ו”מכשיר” לא בידינו – קרבות “חמוטל” ו”מכשיר” במלחמת יום הכיפורים – פרק א’

 פתח את הדיון: 

מדור: יום כיפור תגובות: 5 תגובה

2454241474541

“חמוטל” ו”מכשיר” לא בידינו  –

קרבות “חמוטל” ו”מכשיר”

במסגרת קרבות הבלימה

במלחמת יום הכיפורים

8.10.73 – 10.10.73

אצלי זה התחיל משאלה שאני כבר הולך איתה 40 שנה – איך קרה ומה גרם לכך שאנחנו, חבורת ‘פרים צעירים’ שהחשש העיקרי והיחיד שלהם היה שיחמיצו את המלחמה, ב-8.10...

קרא עוד

חשיבה מחוץ לקופסא

 פתח את הדיון: 

מדור: יום כיפורכללי תגובות: 6 תגובה

תעלת סואץ

הדיונים שמתקיימים לאורך שנים בציבוריות הישראלית, בפורומים השונים, וגם כאן בבמה שהקמנו לא מזמן, דנים כולם בטקטיקה של המלחמה, מנסים לנתח כול יום קרבות, איזו חטיבה הגיעה לחזית, היכן התחילה לחימתה, ומה קרה לה בהמשך והרזולוציות משתנות מרמת האוגדה עד לרמת החייל הבודד (ראה ספרו של מעוזיה סגל:”עדויות מגובה החול”).

כול הספרים הרבים – אני מניח שיש יותר מ 100 כותרים רק למלחמה הזו – מנתחים את המהלכים, את הסיבות, את המודיעין, חיל האויר, שריון, חי”ר ומה לא, הספרים מתבססים על הקלטות הקשר, על יומני הקרבות, על ...

קרא עוד

150 שנה למערכת גטיסבורג

 פתח את הדיון: 

מדור: היסטוריה צבאית אמריקנית תגובות: 7 תגובה

IMG_1585-1

בתחילת יולי האחרון השתתפתי באירועי יום השנה ה-150 למערכת גטיסבורג.

מערכת גטיסבורג היתה סדרת קרבות שהתנהלו בין 1.7.1863 – 3.7.1863, בגבעות, בשדות ובמטעים שסביב העיירה גטיסבורג בפנסילבניה, בין הארמיה של צפון וירג’יניה (הצבא העיקרי של הקונפדרציה של הדרום) בפיקודו של רוברט אי לי, לבין הארמיה של הפוטומק (הצבא העיקרי של הצפון), בפיקודו של ג’ורג’ מיד. זו היתה המערכה העקובה ביותר מדם במהלך מלחמת האזרחים האמריקנית (1865-1861), אם כי גם היא לא הגיעה לשיא של קרב אנטיטם (17.9.1862), שבו נהרגו ונפצעו קרוב ל-23,000 חיילים משני הצדדים, ביום קרב אחד. בשלושת ימי מערכת גטיסבורג נהרגו ונפצעו כ-46,000 לוחמים משני הצדדים...

קרא עוד

מערכת הצליחה – פרק 2.2: קרקע

 פתח את הדיון: 

מדור: יום כיפור תגובות: 11 תגובה

בתי המשאבות - אמיר

האזור שבו עתיד היה להתרחש מבצע “אבירי לב” נמצא בסמוך לאגם המר, הנמצא באמצע תעלת סואץ (ראה מפה באיור 1).

נקודת המוקד של המבצע הייתה נקודת הצליחה שנקבעה בסמוך למוצב “מצמד”, מצפון וקרוב מאד לאגם המר. נקודה זו נמצאה בפאה הדרומית של אזור היערכותה של ארמיה 2 המצרית, כאשר מדרום לנקודה זו, ברוב החוף המזרחי של האגם המר, כמעט שלא היו כוחות מצריים. האזור הזה (האגם המר) היה התפר הפרוץ בין שתי הארמיות המצריות, אותו גילה גדוד הסיור האוגדתי 87, בתשעה באוקטובר...

קרא עוד

סיפורה של פלוגת “יוק” – גדוד 79

 פתח את הדיון: 

מדור: יום כיפור תגובות: 3 תגובה

פלוגת יוק

פלוגת טנקי הפאטון י’ (“יוק”), הוקמה והתפרקה באמצע המלחמה ההיא, מלחמת יום הכיפורים, אוקטובר 1973. כמעט ולא הספקנו להכיר איש את רעהו. התקבצנו ממסגרות שונות שהתפרקו בימי הלחימה הראשונים והתמזגו מחדש לפלוגה במסגרת גדוד 79, חטיבה 14. הגענו מבית הספר לשריון, מבית הספר לקצינים (בה”ד 1) ומפלוגות הטנקים הסדירות של חטיבות 14 ו-401.

7 ימים לחמה הפלוגה במסגרת גדוד 79 והשתתפה בקרבות המכריעים של בלימת התקפת-הנגד המצרית ומבצע “אבירי-לב” לצליחת התעלה. אנשי פלוגה י’ חוו אירועי קרב קשים. קשים מנשוא...

קרא עוד

על קרב “החווה הסינית” של גדוד 890

 פתח את הדיון: 

מדור: יום כיפור תגובות: 13 תגובה

Egyptian_soldiers_with_carts-9888

תא”ל (מיל’) ד”ר דני אשר

אחת השאלות המלוות את כל העוסקים בבחינת הקרב “בחווה הסינית”[1] היא – איך קרה שגדוד שנשלח  לצוד “ציידי טנקים” נתקל במערך מצרי מוכן שהיה ערוך להגנה ונכון לספוג התקפה. אחת מהתשובות הינה חוסר העירנות של הגורמים השונים ברמת הגדוד והחטיבה ואולי גם ברמת האוגדה והפיקוד לתכנית האויב ולדרך בה פעל להשיגה. הקרב בו מדובר אירע לאחר יותר מעשרה ימי לחימה רצופים, מששכך הלם ההפתעה שאפיין את ימי הלחימה הראשונים.

קרא עוד