150 שנה למערכת גטיסבורג

 פתח את הדיון: 

מדור: היסטוריה צבאית אמריקנית תגובות: 7 תגובה

IMG_1585-1

בתחילת יולי האחרון השתתפתי באירועי יום השנה ה-150 למערכת גטיסבורג.

מערכת גטיסבורג היתה סדרת קרבות שהתנהלו בין 1.7.1863 – 3.7.1863, בגבעות, בשדות ובמטעים שסביב העיירה גטיסבורג בפנסילבניה, בין הארמיה של צפון וירג’יניה (הצבא העיקרי של הקונפדרציה של הדרום) בפיקודו של רוברט אי לי, לבין הארמיה של הפוטומק (הצבא העיקרי של הצפון), בפיקודו של ג’ורג’ מיד. זו היתה המערכה העקובה ביותר מדם במהלך מלחמת האזרחים האמריקנית (1865-1861), אם כי גם היא לא הגיעה לשיא של קרב אנטיטם (17.9.1862), שבו נהרגו ונפצעו קרוב ל-23,000 חיילים משני הצדדים, ביום קרב אחד. בשלושת ימי מערכת גטיסבורג נהרגו ונפצעו כ-46,000 לוחמים משני הצדדים...

קרא עוד

מערכת הצליחה – פרק 2.2: קרקע

 פתח את הדיון: 

מדור: יום כיפור תגובות: 11 תגובה

בתי המשאבות - אמיר

האזור שבו עתיד היה להתרחש מבצע “אבירי לב” נמצא בסמוך לאגם המר, הנמצא באמצע תעלת סואץ (ראה מפה באיור 1).

נקודת המוקד של המבצע הייתה נקודת הצליחה שנקבעה בסמוך למוצב “מצמד”, מצפון וקרוב מאד לאגם המר. נקודה זו נמצאה בפאה הדרומית של אזור היערכותה של ארמיה 2 המצרית, כאשר מדרום לנקודה זו, ברוב החוף המזרחי של האגם המר, כמעט שלא היו כוחות מצריים. האזור הזה (האגם המר) היה התפר הפרוץ בין שתי הארמיות המצריות, אותו גילה גדוד הסיור האוגדתי 87, בתשעה באוקטובר...

קרא עוד

סיפורה של פלוגת “יוק” – גדוד 79

 פתח את הדיון: 

מדור: יום כיפור תגובות: 3 תגובה

פלוגת יוק

פלוגת טנקי הפאטון י’ (“יוק”), הוקמה והתפרקה באמצע המלחמה ההיא, מלחמת יום הכיפורים, אוקטובר 1973. כמעט ולא הספקנו להכיר איש את רעהו. התקבצנו ממסגרות שונות שהתפרקו בימי הלחימה הראשונים והתמזגו מחדש לפלוגה במסגרת גדוד 79, חטיבה 14. הגענו מבית הספר לשריון, מבית הספר לקצינים (בה”ד 1) ומפלוגות הטנקים הסדירות של חטיבות 14 ו-401.

7 ימים לחמה הפלוגה במסגרת גדוד 79 והשתתפה בקרבות המכריעים של בלימת התקפת-הנגד המצרית ומבצע “אבירי-לב” לצליחת התעלה. אנשי פלוגה י’ חוו אירועי קרב קשים. קשים מנשוא...

קרא עוד

על קרב “החווה הסינית” של גדוד 890

 פתח את הדיון: 

מדור: יום כיפור תגובות: 13 תגובה

Egyptian_soldiers_with_carts-9888

תא”ל (מיל’) ד”ר דני אשר

אחת השאלות המלוות את כל העוסקים בבחינת הקרב “בחווה הסינית”[1] היא – איך קרה שגדוד שנשלח  לצוד “ציידי טנקים” נתקל במערך מצרי מוכן שהיה ערוך להגנה ונכון לספוג התקפה. אחת מהתשובות הינה חוסר העירנות של הגורמים השונים ברמת הגדוד והחטיבה ואולי גם ברמת האוגדה והפיקוד לתכנית האויב ולדרך בה פעל להשיגה. הקרב בו מדובר אירע לאחר יותר מעשרה ימי לחימה רצופים, מששכך הלם ההפתעה שאפיין את ימי הלחימה הראשונים.

קרא עוד

חילוץ נפגעים מ”קרב הצנחנים בחווה הסינית” – פרק ב’

 פתח את הדיון: 

מדור: יום כיפור תגובות: 3 תגובה

טוביה חובש את גורי

סיפורה של פלוגת “במבה”

במסכת החילוצים מ”טרטור 42″ בולטת פלוגת החרמ”ש/סיור “במבה” בפיקודו של סרן שלמה גורן. הפלוגה פינתה פצועים, חיילים בריאים ואת מפקדת גדוד 890 ואת מפקדת חטיבה 35 מגיא ההריגה. למרות זאת, לא צול”ש איש מאנשי הפלוגה, ונעשתה פעולה להשכחת פועלם של חייליה.

פלוגת “במבה” נעה בין גבעת הפצועים לפח”ח – לאחר שבשעה 0430 פינתה את התאג”ד, כמשימתה הראשונה – וכן בשטח הפתוח מצפון/צפון-מזרח לגבעת הפצועים ובאזור תעלת ההשקיה הדרומית...

קרא עוד

חילוץ נפגעים מ”קרב הצנחנים בחווה הסינית”

 פתח את הדיון: 

מדור: יום כיפור תגובות: תגובה ראשונה

טוביה חובש את גורי

הפרק הזה מתאר את פרשת חילוץ נפגעים מגדוד הצנחנים 890 ומגדוד השריון 100 בשבעה עשר באוקטובר 1973, כסיום טראגי למתקפה הכושלת של הצנחנים בשישה-עשר באוקטובר בלילה. לנפגעי גדוד הצנחנים התווֹספו מאוחר יותר נפגעי גדוד שריון 100, שנשלח לעזרתם.

הקרב ידוע כ”קרב החווה הסינית”. מאחר שאין המדובר ב”חווה” (מתחם “אמיר”) ומאחר שב”חווה הסינית”, במובן הרחב של השם, התרחשו כמה קרבות, ולמען הדיוק – יש לקרוא לקרב: “קרב הצנחנים בטרטור 42”. האירוע המתואר התרחש בתא שטח קטן, כחמישה ק”מ רבועים, בין “טרטור 41″ ל”טרטור 42”...

קרא עוד

לא הצלחתי לתדרך – סיפורה של פלוגת “חריף”

 פתח את הדיון: 

מדור: יום כיפור תגובות: 23 תגובה

18299781-6565565
הקדמה

ליל 16-15 לאוקטובר 1973 סימן את תחילת המפנה בחזית הדרום. צה”ל עבר ממגננה להתקפה, הבקיע את המערך המצרי, הקים ראש גשר על תעלת-סואץ וצלח לאפריקה. קרב הבקעה לילי בגזרה צרה, שאופיין בחיכוך בין ידיד לאויב, בין ידיד לידיד. פלוגת טנקים מחטיבה 421, בשם הקוד “חריף”, אשר אבטחה את כוח הצנחנים הצולח, של חטיבה 247, בפיקוד אל”ם דני מט, בתנועתה מערבה לעבר תעלת סואץ, התקדמה לאחר חצות הלילה, ללא תיאום, לאזור שכוחות שכנים נפגעו בו קודם לכן, נתקלה במערך מצרי, באזור צומת “טרטור”-“לכסיקון”, נפגעה קשות וירדה מסד”כ הכוחות הלוחמים...

קרא עוד

הדרישה לטהר את שמו של דדו

 פתח את הדיון: 

מדור: יום כיפור תגובות: 17 תגובה

דדו

השבוע פורסם כי כ-200 קצינים בכירים, שהשתפו במלחמת יום הכיפורים, פנו אל הממשלה במכתב,  שבו בקשו לתקן את העוול שנגרם לרמטכ”ל המלחמה, רא”ל דוד אלעזר (דדו), ע”י ועדת אגרנט. הוועדה, כזכור, המליצה לממשלה להדיח את  דדו מתפקידו. כעבור כ-3 שנים  נפטר דדו מהתקף לב, ורבים סברו כי הוא “מת משברון לב”.

לפי עניות דעתי, ועדת אגרנט עשתה לעצמה חיים קלים בהימנעה מדיון בכל מהלכי המלחמה, ובכלל זה גם נמנעה לחלוטין מעיסוק במהלכי הצליחה והפעולות שקדמו לה ובפריצה אל תוך השטח הסורי...

קרא עוד

לאורך נתיב המים ההיסטורי – סיור בעקבות המלחמות של צפון אמריקה

 פתח את הדיון: 

מדור: היסטוריה צבאית אמריקנית תגובות: אין תגובות

65456414564

סיורנו לוקח אותנו למסע לאורך נתיב המים –  הציר המרכזי שחיבר, או הפריד –  בהתאם לנקודת הראות, עד למאה ה-19 בין מוקדי השלטון של קנדה (או בשמה הקדום יותר צרפת החדשה –  Nouvelle France) – קוויבק ומונטריאול, לבין מוקדי הליבה של מדינת ניו יורק – הבירה השלטונית אולבני שבצפון המדינה, ובירת הסחר והספנות העיקרית של אמריקה –  ניו יורק. מדרום לצפון, הנתיב התבסס על נהר ההדסון, שבמאה ה-18 קראו לו הנהר הצפוני (North river), דרך אגם ג’ורג’ (או בשמו הקדום יותר, הצרפתי –  אגם הסקרמנט הקדוש –  Lac du Saint-Sacrement), דרך אגם שמפליין (Lake Champlain), לנהר הרישלייה (Riviere Richelieu), שמימיו נשפכים אל מימי נהר סנט לורנס (Fleuve S. Laurent –  St...

קרא עוד

פרק 2.1: הפתעות

 פתח את הדיון: 

מדור: יום כיפור תגובות: 29 תגובה

הפתעות

תחילת מלחמת יום הכיפורים לא בישרה טובות לצה”ל, ובייחוד בחזית הדרום. צה”ל הופתע מעיתוי פריצת המלחמה (ה”קונצפציה”), ולא נערך בזמן עם היחידות הסדירות בקו, לפי תוכניות ההגנה המוכנות מראש (“שובך יונים [1]”). בהמשך הופתע צה”ל מיעילות מהלך הצליחה המצרי ומהמהירות הרבה שבה התגבר הצבא המצרי על מכשול התעלה ועל קומץ המעוזים של קו בר-לב. ביום הראשון למלחמה בזבז צה”ל את רוב הכוחות הסדירים בחזית הדרום בהתקפות אמיצות, אך חסרות-תוחלת, של כוחות שריון קטנים על מערכים חפוזים מצריים. מערכים אלו התבססו בעיקר על חי”ר מצויד באמצעי נ”ט, בעיקר מטולי ר.פ.ג., שהתחפר על דרך הגעתן הצפויה של התגבורות, וכן ירי טילי “סאגר” מהסוללה בגדה המערבית של התעלה...

קרא עוד