מלחמת יום הכיפורים תגיות

הפלוגה הגיעה לסיני משבטה בערב שבת 5.10.73 להתארגנות בביר תמדה במסגרת גדוד לא מוכר, עם מג"ד וסמג"ד חדשים ללא לכידות גדודית. לאחר לילה ראשון של התארגנות ללא שינה אספתי את הפלוגה לשיחת מ"פ ראשונה בה אני מנסה להעביר לחיילים את ה"אני מאמין" שלי לקראת ההמשך. אני זוכר שניסיתי להעביר להם את חומרת המצב כפי שאני ראיתי אותו אך חשתי שאינני מצליח. המסר לא עבר. חלפה במוחי המחשבה, אם אני לא מצליח להעביר מסר, איך אצליח לפקד עליהם ולהובילם אלי קרב ?קרא עוד

בצהרי ה-8.10, לאחר כשלון התקפת הנגד של אוגדה 162 ונטישת אוגדה 143 את עמדותיה לצורך התנועה לגזרה הדרומית, פתחו המצרים בהתקפה משלהם, במגמה להשתלט על קו ציר החת"מ, לכל רוחב הגזרה המרכזית והדרומית של הארמיה השניה, בגזרות דיביזיות חי"ר 2 ו-16. התקפה זו לא היתה בגדר ניצול הצלחה עקב יציאת אוגדה 143 וכשלון התקפת הנגד של אוגדה 162, אלא מימוש השלב השני של התכנית האופרטיבית המצרית של מבצע "באדר". הפקודות להתקפה זו שיעדה קו החת"ם ניתנו לחטיבות המצריות כבר ב-7.10קרא עוד

פיענוח תצ”א ועריכת תרשימים  –  ניצן שפירא

פרק ב’

8.10.73  בין 1200 – 1730  –  חטיבה 500

את גזרת פתחת “פוטון” תפס בשעות הבוקר של ה-8.10 גדוד 184 מחטיבה 14. הגדוד נערך משני צידי ציר “טליסמן”, כאשר המג”ד עם 2 פלוגות מוקטנות על “סגול 204″ מצפון ל”מכשיר”, והסמג”ד עם פלוגה מוקטנת בחלק של “חמוטל” שמצפון ל”טליסמן” –  “סגול 205” (1). המצרים לא התקדמו בגזרה זו בשעות הבוקר של ה-8.10, אך הפעילו על יחידות חטיבה 14 אש ארטילרית. בשעה 1045 קיבלה חטיבה 14, כמו שאר יחידות אוגדה 143, פקודה לעזוב את עמדותיה בגזרה המרכזית ולרוץ לגזרה הדרומית...

קרא עוד

הפעולה הצבאית המצרית היחידה במהלך מלחמת יום-הכיפורים, שיש בה, אולי, להצביע על כוונה  כלשהי לפתח את  תוכנית המתקפה, ולהרחיבה אל עבר היעדים האופרטיביים בעומק החזית, אל מעבר לקו  12-8 הק”מ – עומקם  המתוכנן של ראשי-הגשר הדיביזיוניים – היא ההתקפה המשוריינת שנערכה ב-14 באוקטובר. התקפה זו, מעצם ניסיונה המהוסס לחרוג מקווי המשימה המתוכננת, הינה ההוכחה המשמעותית ביותר במהלכי המלחמה, לתפישת המלחמה הכוללת המוגבלת בממדיה.

המצ...

קרא עוד

האזור שבו עתיד היה להתרחש מבצע “אבירי לב” נמצא בסמוך לאגם המר, הנמצא באמצע תעלת סואץ (ראה מפה באיור 1).

נקודת המוקד של המבצע הייתה נקודת הצליחה שנקבעה בסמוך למוצב “מצמד”, מצפון וקרוב מאד לאגם המר. נקודה זו נמצאה בפאה הדרומית של אזור היערכותה של ארמיה 2 המצרית, כאשר מדרום לנקודה זו, ברוב החוף המזרחי של האגם המר, כמעט שלא היו כוחות מצריים. האזור הזה (האגם המר) היה התפר הפרוץ בין שתי הארמיות המצריות, אותו גילה גדוד הסיור האוגדתי 87, בתשעה באוקטובר...

קרא עוד

פלוגת טנקי הפאטון י’ (“יוק”), הוקמה והתפרקה באמצע המלחמה ההיא, מלחמת יום הכיפורים, אוקטובר 1973. כמעט ולא הספקנו להכיר איש את רעהו. התקבצנו ממסגרות שונות שהתפרקו בימי הלחימה הראשונים והתמזגו מחדש לפלוגה במסגרת גדוד 79, חטיבה 14. הגענו מבית הספר לשריון, מבית הספר לקצינים (בה”ד 1) ומפלוגות הטנקים הסדירות של חטיבות 14 ו-401.

7 ימים לחמה הפלוגה במסגרת גדוד 79 והשתתפה בקרבות המכריעים של בלימת התקפת-הנגד המצרית ומבצע “אבירי-לב” לצליחת התעלה. אנשי פלוגה י’ חוו אירועי קרב קשים. קשים מנשוא...

קרא עוד

סיפורה של פלוגת “במבה”

במסכת החילוצים מ”טרטור 42″ בולטת פלוגת החרמ”ש/סיור “במבה” בפיקודו של סרן שלמה גורן. הפלוגה פינתה פצועים, חיילים בריאים ואת מפקדת גדוד 890 ואת מפקדת חטיבה 35 מגיא ההריגה. למרות זאת, לא צול”ש איש מאנשי הפלוגה, ונעשתה פעולה להשכחת פועלם של חייליה.

פלוגת “במבה” נעה בין גבעת הפצועים לפח”ח – לאחר שבשעה 0430 פינתה את התאג”ד, כמשימתה הראשונה – וכן בשטח הפתוח מצפון/צפון-מזרח לגבעת הפצועים ובאזור תעלת...

קרא עוד

הפרק הזה מתאר את פרשת חילוץ נפגעים מגדוד הצנחנים 890 ומגדוד השריון 100 בשבעה עשר באוקטובר 1973, כסיום טראגי למתקפה הכושלת של הצנחנים בשישה-עשר באוקטובר בלילה. לנפגעי גדוד הצנחנים התווֹספו מאוחר יותר נפגעי גדוד שריון 100, שנשלח לעזרתם.

הקרב ידוע כ”קרב החווה הסינית”. מאחר שאין המדובר ב”חווה” (מתחם “אמיר”) ומאחר שב”חווה הסינית”, במובן הרחב של השם, התרחשו כמה קרבות, ולמען הדיוק – יש לקרוא לקרב: “קרב הצנחנים בטרטור 42”...

קרא עוד

הקדמה

ליל 16-15 לאוקטובר 1973 סימן את תחילת המפנה בחזית הדרום. צה”ל עבר ממגננה להתקפה, הבקיע את המערך המצרי, הקים ראש גשר על תעלת-סואץ וצלח לאפריקה. קרב הבקעה לילי בגזרה צרה, שאופיין בחיכוך בין ידיד לאויב, בין ידיד לידיד. פלוגת טנקים מחטיבה 421, בשם הקוד “חריף”, אשר אבטחה את כוח הצנחנים הצולח, של חטיבה 247, בפיקוד אל”ם דני מט, בתנועתה מערבה לעבר תעלת סואץ, התקדמה לאחר חצות הלילה, ללא תיאום, לאזור שכוחות שכנים נפגעו בו קודם לכן, נתקלה במערך מצרי, באזור צומת “טרטור”-“לכסיקון”, נפגעה קשות וירדה מסד”כ הכוחות הלוחמים...

קרא עוד

תחילת מלחמת יום הכיפורים לא בישרה טובות לצה”ל, ובייחוד בחזית הדרום. צה”ל הופתע מעיתוי פריצת המלחמה (ה”קונצפציה”), ולא נערך בזמן עם היחידות הסדירות בקו, לפי תוכניות ההגנה המוכנות מראש (“שובך יונים [1]”). בהמשך הופתע צה”ל מיעילות מהלך הצליחה המצרי ומהמהירות הרבה שבה התגבר הצבא המצרי על מכשול התעלה ועל קומץ המעוזים של קו בר-לב. ביום הראשון למלחמה בזבז צה”ל את רוב הכוחות הסדירים בחזית הדרום בהתקפות אמיצות, אך חסרות-תוחלת, של כוחות שריון קטנים על מערכים חפוזים מצריים. מערכים אלו התבססו בעיקר על חי”ר מצויד באמצעי נ”ט, בעיקר מטולי ר.פ.ג., שהתחפר על דרך הגעתן הצפויה של התגבורות, וכן ירי טילי “סאגר” מהסוללה בגדה המערבית של התעלה...

קרא עוד